רכיבה טיפולית
הרכיבה מבוססת על שני היבטים בעלי יתרונות טיפוליים:
ההיבט הראשון הוא הקשר בין האדם ובעל חיים והשני, הפעילות הגופנית הכרוכה ברכיבה.
ברכיבה הטיפולית משתמשים בפעילויות הקשורות ברכיבה כאמצעי להשגת מטרות טיפוליות מוגדרות.
למעשה ברכיבה יש ארבעה אלמנטים מרכזיים: הסוס, פעילות ברכיבה, הטיפול בסוס והסביבה הטבעית.
עצם הרכיבה על הסוס משקפת את החוזקות והחולשות של הרוכב, תיקון וחיזוק החולשות משפר את יכולת הרוכב,
משפיעות על ביצועיו ומקרינות גם על חייו בכלל.
הסוס
לסוס רגישות רבת יכולת לתת פידבק לאדם הנמצא בסביבתו. כאשר אדם נמצא ליד הסוס, בין אם הוא מטבל בסוס או רוכב עליו או אף מוביל אותו באמצעות חבל הולכה, הסוס חש את האדם ומגיב אליו כמראה המשקפת את המצב בו נמצא האדם שלידו.
אם האדם מתוח וחסר ביטחון הסוס קולט זאת והיה על האדם לעבוד עם עצמו בכיוון של שחרור והגברת ביטחון עצמי.
בנוסף לכך הסוס נחשב לחיה אצילה ועוצמתית. הימצאות לידו מגרה ביטוי של אגרסיביות וכוחניות באופן מעודן ובכיוון חיובי ויצרתי. האהבה ומסירות שבהן הסוס ניחן, מאפשרות לאדם להרגיש חופשי ולבוא עם אשר על ליבו, ללא מסיכות, כאשר הוא קרוב לסוס.
פעילות הרכיבה
הסוס מעביר לרוכב תנועות אשר מפתחות את האדם מבחינת שימוש נכון בגוף, שיפור טווחי תנועה נכונות וכן פיתוח שרירים.
הפעילות והתנועה ברכיבה הן מקור הנאה והנעה, יצירת מוטיבציה, שיפור תפקוד, עשייה נוספת וכן איכותית יותר.
במקביל הרכיבה תורמת רבות לשיפור תגובות של שווי משקל ויצבה, קואורדינציה גסה ועדינה, העלאת הכושר הגופני וסיבולת לב ריאה.
בנוסף, דרך שיפור ביצועי הלב ומחזור הדם כושר ריכוז והתגובה גוברים. ההתמצאות במרחב, המודעות הגופנית ויכולת הדיבור משתפרים אף הם.
לימוד השליטה על הסוס ויכולת לנוע איתו, עצמאות וביטחון הנם צעד גדול בבניית הביטחון והדימוי העצמי של הרוכב.
